לפני מספר שבועות פגשתי את יזמת ומקימת גילדת המעצבים הישראלים, עינת רוטפוס.
פגשתי אותה בשני הכובעים שלי: האחד מקצועי, סטייליסטית ובעלת בלוג אופנה שעוסקת בהנאה בהלבשה, וכותבת על אופנה ממקום מעשיר ומעצים. השני אקדמאי, חוקרת את ההיסטוריה של עיתונות האופנה בארץ, בדגש על המתח בין המכוונות הכלכלית למכוונות החברתית.
עינת היא מבחינתי מחיה את האופנה הישראלית. כך היא גם מעידה על עצמה כשסיפרה לי שבהקמת הגילדה, בשנת 2015, היא בעצם הפכה את האופנה הישראלית למותג, תוך שהיא פועלת לחינוך השוק לצריכה של אופנה מקומית. הדרך לחינוך השוק עוברת, לדבריה, דרך עורכות מדורי האופנה בעיתונים (יומיים ומגזינים), וכן סטייליסטים ובלוגרים בתחום האופנה, שהם כיום חלק בלתי נפרד ממערכת ההפצה של תוכן המקדם מודעות ומכירה.
"לאופנה הישראלית לא הייתה זהות", אומרת עינת, "מה עם כל המעצבים המקומיים שאין באפשרותם להציג בשבוע האופנה בתל אביב? ההתמחות שלי היא לתת במה, לתת את המעטפת לשיווק יעיל ותכנון עסקי, כדי שהמעצבים יוכלו ליצור".
לדעתה של עינת, האופנה הישראלית מאופיינת בבגדים נושמים, גזרות נוחות, פריטים שיש להם טוויסט, קטע.
החשיבות של קידום אופנה ישראלית, מתחילה במתן פרנסה למעצבים ועובדי היצור המקומיים, ועוברת דרך הכרה ותמיכה בתרבות מקומית, אשר עם פתיחת הגבולות לכלכלה גלובלית (היצור בסין, הרשתות הגדולות), ספגה פגיעה קשה ביותר.
מהביקור בגילדת המעצבים יצאתי עם שלל, הכולל שמלה שחורה מבד דמוי עור, וכולה חיתוכי לייזר (ותחתיה שמתי שמלת בסיס שחורה).
שמלה קטנה שחורה
כל אחת צריכה בארון שמלה קטנה שחורה (כה אמרה קוקו שאנל). הכוונה היא שמלתחה יעילה כוללת שמלה שחורה בגזרה המחמיאה למבנה גופנו, בעיצוב קלאסי על זמני. כך בכל עת תוכל השמלה לשמש אותנו, בין אם למסיבה/אירוע/הרצאה.
במהלך הזמן אני יותר ויותר מבינה שהרכישות הרבות אינן בהכרח מובילות לארון יעיל לשימוש. נהפוך הוא, ארון גדוש בבגדים יכול להטעות, שכן לכאורה יש לי מה ללבוש, אולם אני לא ממש נהנית ממנו. יכול להיות שפע של בגדים, אך אם אין דיוק וחשיבה על כל פריט ופריט, יכולה להיות החמצה, הוצאת כסף מיותרת, ואף אכזבה בכל בוקר בבחירת הבגדים.
שלא תבינו לא נכון, אני לא בעד להפסיק לקנות, אבל כן בעד לחשוב טוב בזמן הקנייה.
יצירת מלתחה יעילה ואיכותית, היא מבחינתי מלאכת איסוף פריטים קלסיים, פריטים נצחיים אני קוראת להם. כלומר, פריטים שניתן לממש אותם מידי שנה (ולא חל עליהם חוק התיישנות מבחינת צורה ואיכות), ואשר ניתן לשלב אותם בכמה מערכות לבוש, והשמלה השחורה היא דוגמה מצוינת לכך. לצד הפריטים הקלסיים אני רוכשת פריטים טרנדיים, כאלה שיוסיפו עניין עונתי. וגם כאן יש לשקול את הכמות הנדרשת, ולדייק לפי מבנה הגוף, סגנון החיים שלנו, סוג העבודה ועוד.
רגע לפני עונת האירועים, החתונות ושלל השמחות (כן ירבו) מזמינה אתכן להצצה בחנות של גילדת המעצבים בדיזינגוף סנטר (קומה שנייה ליד 'כלי זמר'), ובמכירות השוות בימי חמישי ושישי, ולמצוא פריט קלסי שהוא גם ייחודי.
ועוד דבר, בכל פריט בעיצוב ישראלי יש את הקרמה, את האנרגיה הטובה (כמו שעינת אומרת), ולכן רכישה של פריט כזה תעצים גם אתכן באופן אישי.
שמלה שחורה: גילדת המעצבים, צילומים: בר אהרון
אני מזמינה את כולנו להתלבש בפריטים ישראליים, להתגאות באופנה מקומית, לפרגן לייצור המקומי. מוזמנות לקרוא ראיונות שקיימתי עם מעצבים ישראליים מוכשרים: אלישע אברז'יל, מאי חזן.
אני מוכנה ומזומנה לכל אירוע (משמח), ואתן?
מוזמנות לכתוב לי מה אתן חושבות על שמלה שחורה קטנה, על עיצובים מקומיים, וכן אם יש לכן נושא שהייתן שמחות לקרוא עליו כאן?
