מה הופך את מערכת הלבוש שלך למתוחכמת ומלאת שיק?
אני מוצאת שיש שלושה פרמטרים שממקסמים את הנראות שלנו, ויותר מהכל – הם נגישים ממש:
פריטים על זמניים, צבעים קלאסיים, תוספת פריט שלישי.
רציתי לחלוק אתכן את הבחירה שלי דווקא עכשיו, במערכת לבוש קלאסית. כזו שתתאים גם בשנים הבאות, שנותנת כבוד לקלאסיקה האירופית, ומשלבת בהרמוניה תחכום, ומנגד הרבה פשטות. מערכת לבוש המשלבת פריטים בסיסיים ומשלימים, בהם מעיל טרנץ', חולצה מכופתרת לבנה, ג'ינס כחול, מטפחת קטנה.
כבר חודש וחצי שהראש מסרב להאמין והלב מתקשה להכיל את הזוועות, ואני שואלת את עצמי זה הזמן להנות להתלבש? להנות להלביש?
האם בכלל מותר להנות? מותר לשמוח בימים כאלה? לאחר שקראתי על פעילויות מדהימות של נשים, מעצבות ובעלות עסקים, לטובת הלבשת נשות העוטף שנאלצו להתפנות מהבתים שלהן, זה שינה אצלי משהו. הבנתי שבחירת הלבוש היפה והחדש גורמת להן לאושר, גם אם לרגע להרגיש שוב שהן בשליטה על חלק מהחיים שלהן, שרואים אותן. הבנתי שיש מקום לדבר על בגדים ועל החשיבות שלהם עבור כולנו.
אני ממליצה לכל אחת לרכוש אופנה ישראלית, לא רק כתמיכה ערכית בייצור מקומי, אלא לשם ייחודיות, עניין ויצירת סגנון אישי ייחודי. במגזין שלי אני מקפידה להמליץ על פריטי אופנה של מותגים מקומיים, ולתת במה למעצבות מקומיות.
אני אוהבת שכמיות. ממש אוהבת. בכל פעם שעיני צדה שכמיה בחנות בגדים אני מיד נמשכת אליה, ממששת ומודדת. (cape) היא בגד עליון מחמם לימי החורף, ממש כמו הקרדיגן או המעיל. בכל זאת, יש בה משהו מיוחד שאין בעליונית אחרת.
נכון, במהלך השנתיים האחרונות מי שמצאה עצמה מתנהלת מול מסך ה'זום' במרבית הזמן כנראה לא נדרשה לצחצח אותן ולכן הן מעט נזנחו לפינה, אבל אין מה לומר, הנעליים הן הפריט שיכול להרים את ההופעה, ובמידה רבה גם להוריד אותה.
אם כבר הספקת להכיר אותי, את יודעת שאני לא קונה בקלות. אני קונה לאט, אני בוחנת לעומק כל פריט, בטח ברכישה ברשת. אני חושבת על הצורך שלי בו, השתלבותו במלתחה שלי ובעיקר כמה הוא מרגש אותי. בתקופה כזו, שאני לא זוכה לצאת ולהסתובב בין החנויות, השיטוט בין האתרים הפך דומיננטי יותר ומספק יותר.