הצבעים שלנו, כחול ולבן

בתקופה הזו בשנה, כשימי הזיכרון פוגשים את חגיגות העצמאות, יש תחושה של חיבור ולאומיות. ואני ממש לא צינית.

כשביליתי עם משפחתי במשך שנתיים בשליחות לארצות הברית, התמכרתי לנוחות, לרוגע ולמרחבים העצומים – אך בו בזמן הבנתי, ספק בעצב ספק בשמחה, ש"בית" יש רק אחד. המקום המיוחד הזה שבו אני מרגישה שייכת, שאני שותפה לשמחות וגם לעצב, שאני ראויה לקחת חלק מלא בחיים וכן לזכות בתמיכה ללא תנאי של משפחה וחברים קרובים. זה לא מובן מאליו.

במרחבים העצומים שבין מדינות ארצות הברית, שעות על גבי שעות של נסיעה בשטחים פתוחים ולא מיושבים, לא פעם תהיתי לעצמי – אולי היה פשוט יותר אם מדינת ישראל תהיה ממש כאן, בין חברים ולא בין אויבים. זהו אינו פוסט פוליטי, אולם נראה לי שעם כל המורכבות, אין עבורינו מקום אחר.

בימים האלה, בין זכרון לעצמאות, כולם נצבעים בכחול ולבן. הרחובות, חלונות הראווה שערי העיתונים וכל הילדים – כולם לובשים את צבעי הדגל.

חנויות הבגדים ומגזיני האופנה (ברשת ובדפוס), מציגים את הצבעוניות המתבקשת. ראוי לציין שמדובר בצבעוניות אשר תלווה אותנו לכל אורך התקופה האביבית המתחממת, ולא רק בימים ספורים אלה. כחול ולבן, מעבר לסמל לאומי חגיגי, הם צבעי האביב והקיץ, החול, הים והחופש. דוגמא בולטת לכך ניתן לראות בעיצובים של טומי הלפיגר, אשר חוגג את הדגל האמריקאי כל ימות השנה.

את המפגש הזה בין אופנה, בית ולאומיות, חגגתי בתמונות.

מראה #1 – גופיית פייטים לבנה פוגשת חצאית ג'ינס, סניקרס ותיק של 'גברת'. נסו לשלב בין פריטים שלא נראה כי הם 'מדברים את אותה השפה', ותראו אם יוצא משהו מעניין וייחודי. אני מאוד אוהבת לצוות לפריט מגונדר- דווקא פריט בסיסי יומיומי.

מראה #2 – שימלת קרושה לבנה פוגשת תיק פלסטיק כחול (מוזמנות לקרא על התיק שעושה את ההופעה), ונעליים בצבע הגוף אשר מאריכות את קו הרגל. מראה שמתאים למסיבת צהריים אביבית, ובהחלפת נעליים ותיק גם לערב קיצי נעים.

מוזמנות להתרשם מעוד שילובים בכחול ולבן, גם בתחום עיצוב הבית – בפוסט יפהפה, מלמד ומעורר השראה ממש כאן.

אני כאן לקרא את התגובות שלכן ולייעוץ סטיילינג, אורית 052-8853386.

מראה #1: גופייה לבנה: J. Crew, חצאית ג'ינס: Zara, תיק: Zac posen, מראה #2: שמלה לבנה: Maje, תיק: Furla, צילומים: אבי פדידא