אופנה מקומית 2018 בסימן שינוי אידיאל היופי

אירועי שבוע האופנה שהתקיימו השבוע בפעם השישית בתל אביב, העלו לדיון את רוח השינוי באידיאל היופי שפקד את העולם והגיע גם לישראל. לראיה, בין נותני החסות לאירוע נמצאת הרשות לקידום מעמד האישה.

עם מאיה אהובתי שעובדת מאחורי הקלעים, וארבל קינן (דוגמנית)

ברוח השינוי המחלחל, שם לו למטרה יזם שבוע האופנה, מוטי רייף, להציג דוגמנים ודוגמניות במידות שונות ובגילאים שונים. אני חייבת לציין שבעבר נעשו נסיונות להפקת תצוגות אופנה לנשים במידות 'גדולות', או לחילופין תצוגות בשם 'נשים אמיתיות', ואני ראיתי בכך טעם נפגם, משום שעצם הקטלוג של תצוגה בצורה הזו המחיש ושימר את הבעיה של מודל יופי 'ראוי'.

מאחורי הקלעים

בפעם הראשונה בשבוע האופנה הנוכחי, שמחתי לראות שישנו גיוון אמיתי בתוך התצוגות (לא בכולן, אבל בהחלט הגיוון ניכר), ולצד דוגמניות צעירות, צועדות דוגמניות מבוגרות, לצד דוגמניות גבוהות צועדות נמוכות, ובמידות גוף שונות (גם בקרב דוגמנים גברים, אבל גיוון מועט הרבה יותר).
מבחינתי זה היה כל כך הגיוני, שהרי אם מותג בגדים פונה לקהל במידות שונות וגילאים שונים, זה מתבקש לראות כיצד הבגד מונח על מגוון הלקוחות הפוטנציאליים – כאקט שיווקי. חשוב מכך, הצגת מודל יופי בעל צורה וצבע מגוונים כחלק מתפיסה חברתית זהו בוודאי אינטרס אישי של כל אחד ואחת מאיתנו, למען בנינו ובנותינו.

המעצבת המבטיחה שחר אבנט

שבוע האופנה (שכלל ערב פתיחה מרשים ושלושה ימים רוויי תצוגות) הוא אירוע שחוגג את האופנה המקומית. שמחתי להיות מוזמנת לתצוגות שונות, ולצערי לא יכולתי להיות ביותר משתיים, בהן תצוגה של מעצבים צעירים בחסות מפעל הפיס. גם בשנה שעברה צפיתי בתצוגה הזו, ובכל פעם מחדש עולה השאלה מדוע תחום האופנה בישראל אינו זוכה לתמיכה כלכלית ציבורית (בשונה מתחומי תרבות ואומנות אחרים), ועל כך שהדבר מקשה על ייצור ופיתוח מקומי.
בתצוגה הנוכחית הציגו שישה מעצבים מוכשרים, אולם אני מודה שחיכיתי ליותר דרמה ועניין על המסלול. ניכרת אומנם אמירה ייחודית ולא נהירה אחר טרנדים עולמיים, אולם ציפיתי ליותר בגדים 'גדולים מהחיים' מאשר בגדים ללבישה ברחוב. בלטו בעיני מעצבי בגדי הגברים ערן לוי ואריאל בסן, אשר הציגו בגדים לא שגרתיים המציגים גזרות מעניינות ופחות מקובלות בהלבשת גברים. בנוסף, עוררה בי עניין המעצבת שחר אבנט אשר בלטה בצבעוניות ובדרמטיות של שמלות טול גדולות ומרשימות, ובשילוב מגוון דוגמניות בגילאים שונים. לצפייה בתמונות נוספות והרחבה על התצוגה מוזמנות לקרא בפוסט של חן סיון האופנאית.

המותג ARIEL BASSAN של אריאל בסן, צילום: אבי ולדמן, יח"צ

המותג ERRANET של ערן שני, צילום: אבי ולדמן, יח"צ

המותג SHAHAR AVNET, של שחר אבנט, צילום: אבי ולדמן, יח"צ

המותג SHAHAR AVNET, של שחר אבנט, צילום: אבי ולדמן, יח"צ

המותג SHAHAR AVNET, של שחר אבנט, צילום: אבי ולדמן, יח"צ

התצוגה השנייה בה צפיתי הייתה של המעצב עידן לרוס. בין הדוגמניות שהציגו את הבגדים נראו נשים מוכרות בנוף הישראלי בהן בלוגריות, סטייליסטיות – נמוכות ומבוגרות באופן יחסי לדוגמניות מסלול מהזן ה'מקובל' עד כה, ובנוסף כולן נעלו כפכפים שטוחים – גם יפה וגם נוח. הבגדים מאופיינים באלגנטיות קלאסית, בדים נשפכים, רכים, צבעוניות של לבן, שחור ומנומר (אהבתי!). על ראשיהן מטפחת מנומרת אשר בהחלט הוסיפה ייחודיות, עניין, ודרמה לתצוגה.

מאחורי הקלעים, עידן לרוס והדוגמניות

המותג LAROS, של עידן לרוס

המותג LAROS, של עידן לרוס

תצוגה נוספת אשר גררה התייחסות יוצאת דופן במהלך השבוע הזה היא התצוגה של המותג 'טוונטיפורסבן', בה עשרות הדוגמניות אשר צעדו על המסלול היו בעצם לקוחות של המותג (כל אחת יכלה להציע עצמה לאודישן לתצוגה), כתוצאה מכך המסלול היה מגוון במידות וגילאים התואמים את קהל היעד של המותג.

בנוסף, בלטו בעיתונות תצוגות של טובהל'ה, ויוי בלאיש, דרור קונטנטו, ומעוז דהן.

כל כך מרגש לחגוג את האופנה המקומית, להתרשם מהאווירה, לראות מי הקהל המגיע לחזות בתצוגות, מה לובשים האנשים השונים?
היופי הוא שאין סגנון אחיד, יש הכל מהכל. לצד דרמתי יש סולידי, לצד טרנדי יש קלאסי, וזה הרי המהות של ביטוי אישי בבגדים. הזכות לחגוג את עצמי בכל דרך שאבחר שייכת לכל אחד מאיתנו.

בגדים כביטוי אישי

מערכת הלבוש שבחרתי ללבוש מורכבת מפריטים שקיימים בארון שלי כמה שנים ואני מגדירה אותם כפריטים נצחיים (מוזמנות לקרוא על הדרך לזיהוי פריט נצחי). שילבתי בין חצאית כחולה ארוכה עם אלמנט דרמטי של תוספת בד, לבין גופיית פייאטים לבנה ועליונית פייאטים בדוגמת כוכבים. נעלתי נעלי סניקרס, שממשיכים להיות עדכניים, נוחים, ומאזנים בדיוק את הדרמה הנשית מדי של הבגדים.

אשמח לקרא אתכן בתגובות, תחגגו את עצמכן ותהנו להתלבש!