לפני כחודש בערך, ביקרתי ביריד האופנה הישראלית Dress code, בו התרשמתי מאוד מהעיצובים הייחודיים והאיכותיים שיש לנו כאן. משך את תשומת ליבי במיוחד מעצב צעיר (הכל עניין יחסי…) בשם אלישע אברז'יל שהזכיר לי כמה שבגד הוא בעצם יצירת אומנות. בשקט ובענווה.
אני בעד חצאיות ושמלות, פשוט כי בדרך כלל הן מוציאות את המירב מהגוף הנשי. מי מבינכן שעדיין נטועה עמוק באהבה למכנסיים וקשה לה להרפות, מכנסי הקולוט (culottes) מהווים פתרון שיקי במיוחד בהיותם נראים כהכלאה מעניינת בין מכנסיים לחצאית.
בתקופה הזו בשנה, כשימי הזיכרון פוגשים את חגיגות העצמאות, יש תחושה של חיבור ולאומיות. ואני ממש לא צינית. כשביליתי עם משפחתי במשך שנתיים בשליחות לארצות הברית, התמכרתי לנוחות, לרוגע ולמרחבים העצומים – אך בו בזמן הבנתי, ספק בעצב ספק בשמחה, ש"בית" יש רק אחד. המקום המיוחד הזה שבו אני מרגישה שייכת, שאני שותפה לשמחות וגם לעצב, שאני ראויה לקחת חלק מלא בחיים וכן לזכות בתמיכה ללא תנאי של משפחה וחברים קרובים. זה לא מובן מאליו.
פסח מאחורינו, אבל האביב עדיין איתנו. ואיך שאני אוהבת את הנוף המדברי בתקופה הזו, זה שמלווה את חיי בשלבים שונים, בא והולך. אם יצא לכן לקרא אותי, אז כבר הבנתן את חיבתי העמוקה לשמלות. ולמה? לשמלה ארוכה מספר יתרונות…
האירוע: חתונה משפחתית מרגשת. שאלת השאלות: מה לובשים?
המשפחה כמרקחה, התייעצויות תדירות בוואטס אפ הקבוצתי, אינספור תמונות וקושיות (פרט לכלה המדהימה שבחרה שמלה במהירות הבזק ובהחלטיות מעוררת הערצה), ואני עונה במרץ, נפגשת לסיבוב בחנויות (ונהנית מכל רגע), ומפצירה בכל מי שמעוניין לשמוע- לחשוב על 'יציאה מהקופסה'. "לא חייבים שימלה שחורה", אני אומרת, "אפשר לשלב חצאית עם חולצה מעניינת, לבחור בצבעים לא שגרתיים ובכך ליצור עניין ושיק".
אז איך קרה שבסוף דווקא אני נפלתי לתוך הקלישאה הכי קלישאתית??
בחודשים האחרונים אני מוצאת עצמי ממליצה לכל לקוחה שלי (וגם לחברות סביבי) לקנות וסט ארוך.
לאמא הפרטית שלי אפילו העזתי וקניתי ליום ההולדת וסט ארוך, אפור וצמרי. היא ממש אהבה!
לא אחת, אני נתקלת בנשים החושבות שסטיילינג אישי הוא שירות יוקרתי השמור רק לידועניות, או כאלה שעשייתן מצדיקה השקעה יוצאת דופן במלתחה הפרטית שלהן. מבחינתי, שירות של סטיילינג אישי, הכולל כניסה לארון הפרטי וסיבוב קניות המותאם ללקוחה הוא אכן זכות, אך כזו האפשרית ורצויה לכל מי שרוצה למצא את הבגדים המחמיאים לה ביותר ותואמים את אישיותה.
כל מי שעברה קורס בסיסי בשיווק העסק שלה נתקלה במשפט: "קודם כל תגידי 'כן', אחר כך תתמודדי עם מה שזה דורש ממך"…
אני מודה, כשנויה קומיסר, יועצת זוגית ובעלת הבלוג תקשורת פותרת, פנתה אלי לכתיבת פוסט תחת נושא משותף בחברת בלוגריות נוספות, מייד נעניתי לאתגר, עם לא מעט חששות. הנושא שבו אנו כותבות מעוגן בשלוש המילים: זוגיות, בית, תקשורת – כאשר כל אחת מביאה את עצמה ואת עולם התוכן המתחבר לבלוג שלה (קישור לפוסטים הנוספים ממש בסיום הפוסט הנוכחי).
בתור אמא לבת חמש, אני חווה לעומק את תופעת משיכתן של ילדות לשמלות/חצאיות מגיל מאוד צעיר (זה התחיל לפני גיל שנתיים). הדבר המעניין הוא, שיש תקופה של התבגרות, בה אנחנו הבנות זונחות מעט את העדפתינו לבגדים של "בנות" וחוזרות אליהם בשלב מאוחר יותר, בשנות העשרים.
סוף עונה, שיגעון של הנחות, או שמא נאמר בשפת הקפיטליזם – זמן הסיילים?
בתור מי שחזרה לפני שנה וחצי משליחות של שנתיים בארה"ב, אני יכולה להגיד שהחיים שם מתוזמנים מסייל לסייל. ממש כמו שהחיים שלנו הם בין חג לחג.