מה סוגים של ג'קטים/עליוניות אתן מכירות? תתחילו להריץ במחשבה… מסתבר שהרבה.
קארי ברדשו, חצאית הטוטו המטריפה והחבורה של סקס והעיר ליוו את ימי התבגרותי בשנות התשעים. היה בהן משהו מהפנט וכובש. מלבד התסריט השנון, הרומנטיקה והנוף של ניו יורק, הן היו פשוט חברות טובות.
לפני שנתיים יצאתי למסע של כתיבת עבודת דוקטורט, מסע שאני בעיצומו. בשל אהבתי לאופנה ותרבות, והרקע בלימודי התקשורת, בחרתי לחקור את עיתונות האופנה בשנות החמישים במדינת ישראל. העבודה מבוססת על ההנחה שניתן ללמוד מחקר תרבות הלבוש והאפנה על אופיה של החברה והשינויים שחלו בה. כחלק מביסוס הרקע למחקר העמקתי בלמידה על האופנה בשנות החמישים בעולם ובישראל, ונחשפתי לספרה המרתק של ד"ר ענת הלמן "בגדי הארץ החדשה".
בשנים האחרונות כמעט ולא שילבתי חגורה במערכות הלבוש שלי. כסטייליסטית אישית ידעתי שיש לחגורה פוטנציאל להחמיא, לסמן מותן, להאריך רגליים, אבל איכשהו הבגדים שבחרתי לא "דרשו" את התוספת.
טרנד הכתפיים התפוחות, בעלות הנפח, נכנס לחיינו בעונה הקודמת, וכמו שקורה בדרך כלל צבר תאוצה והמשיך אל תוך הקיץ והסתיו הנוכחי. יש הטוענים שבעקבות השלכות תנועת הנשים me too ועמה הרוח הגבית למאבק לשוויון מגדרי, הטרנד הכה פופולרי משנות השמונים שמלכתחילה סימן העצמה נשית בחיזוק נוכחות הכתפיים, חזר.
האהבה שלי לחצאיות התחילה בשנות העשרים של חיי. עד אז לא השכלתי להבין כמה חצאית היא פריט נשי, מחמיא ובעל ייחוד ונוכחות. אני מוצאת עצמי בחנויות בגדים, פעם אחר פעם, נמשכת לקולבי החצאיות.
מצאתי את החליפה שלי! כבר הרבה זמן שחשבתי לרכוש לי חליפה.
לא כזו רשמית, או מחויטת, אלא חליפה טרנדית, שיקית וקלילה. כזו שתתאים למראה יומיומי, לעבודה עם לקוחה, להרצאה או השתתפות בכנס, ואף לבילוי של ערב.
לפני מספר שבועות פגשתי את יזמת ומקימת גילדת המעצבים הישראלים, עינת רוטפוס. פגשתי אותה בשני כובעים: האחד מקצועי, סטייליסטית ובעלת בלוג אופנה שעוסקת בהנאה בהלבשה, וכותבת על אופנה ממקום מעשיר ומעצים. השני אקדמאי, חוקרת את ההיסטוריה של עיתונות האופנה בארץ, בדגש על המתח בין המכוונות הכלכלית למכוונות החברתית.
לקח הרבה זמן עד שהצגתי את עצמי: "נעים מאוד אורית, סטייליסטית", בגאווה. שאלתי עצמי פעמים רבות, מה העניין? הרי אני בעלת בטחון עצמי, אוהבת אופנה, אוהבת לחזק נשים אחרות ורואה בבגדים יצירות אומנות. אולי המקום הזה, שאני לא "רק" סטייליסטית? כלומר, עוסקת רק בהלבשה ואופנה. אני גם אקדמאית, ואז מה? אם אני רק סטייליסטית, אני לא מספיק מעמיקה? עמוקה? עוסקת בדבר בעל חשיבות? ועם התחושות האלה הסתובבתי בהמשך הרבה זמן, ונסתי לפתור אותן בעיקר בשביל עצמי. למה?
פי שכבר הספקתן להכיר אותי, אני בעד פריטים שיכולים לשמש אותי בכמה מערכות לבוש. בדרך כלל, אני לא לובשת סריג חם, אפילו לא בחורף. אני בעד חולצה דקה יחסית, ומעליה מוסיפה עליונית חמה שאוכל להוריד אם אתחמם.אבל הסריג הלבן, המעט גדול ורחב הזה, שבה את ליבי. האמת היא שהוא שידרג לי את המלתחה ואת מערכות הלבוש.